<h1>כל בו הלכ' אישות סימן ע"ה</h1>
<h2>דף לו:</h2>
וכן אסרו מעוברת חבירו או מינקת חבירו עד כ"ד חדשים חוץ מיום שנולד בו ויום שנתאלמנה בו ואפי' נתנה בנה למינקת או שגמלתו. והר"ף ז"ל כתב וגם נתנה בנה למיניק' או אפי' קיימ' בחרם או על ידי משכונות אסור דלמא אתי לאחלופי ולא דמי להנהו דבי ריש גלות' דהתם ודאי מידע ידעי דלא הדדי בהו משום אימתא דבי ריש גלות' ולא אתי לאחלופי. כך פי' בתוס' ביבמות ע"כ. אכן אם מת מותרת.
ואחד שעבר ונשאה תוך הזמן יוציא בגט אך אם קדש לבד בתוך ג' וברח ערוקיה מסתייה. והר"ף ז"ל כתב משמע דוקא בדיעבד. אך מורי ר' יחיאל הורה לי עצה טובה אפי' לכתחלה לברוח דהכי משמע מתוך פרש"י שפי' ערוקיה מסתייה. דכיון דברח גלי אדעתיה שאין דעתו לכנוס עד סוף הזמן ע"כ. ואם קדש תוך כ"ד הואיל וכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה אין צריך שיוצ' בגט רק להפריש אפי' לא ברח כדברי בכור שור ויש חולקין עליו. ויש נפקות' לענין שאם הנוש' כהן שלא יגרש ויש שחולקין עליו. והר"ף ז"ל כתב ובכור שור מביא ראיה מההיא דסוטה דקאמר גבי נושא מעוברת חבירו תוך הזמן והיא סוטה לו תחתיו שיכול להשקותה מפני שאני קורא בה והביא האיש את אשתו וכו' מפני שיכול להפרישה ולהחזירה לאחר זמן משמע דבהפרשה סגי בלא גט משום דאיכ' אסור' אחרינ' עליה פירוש אסור סוטה והכא נמי איכא אסור' אחרינ' דכלה בלא ברכה. ומיהו לא דמי התם גבי סוטה איכא אסור' דאוריית' אבל הכא גבי כלה בלא ברכה ליכא כי אם אסור' דרבנן כמו אסור מעוברת חבירו ומה לי חד ומה לי תרי. ועוד איכא לפרש דההי' הפרשה דסוטה בגט קאמר ולא חש לפרושי יוציא דמשמע בגט משום דכבר שמעינן לה מההי' דיבמות דתני גבי מעוברת חבירו יוציא בגט והלכך בקידש תוך כ"ד חדשים יברח או יתן גט וצריך עיון בספר גדול ע"כ.
<h2>דף לז:</h2>
וכן לא יקח אדם שתי נשים בב' מדינות מפני חשש שמא ישא הבן אחותו וכיוצ' בזה מן העריות ואם הוא אדם גדול שזרעו ידוע ומפורסם מותר.
ואסור לאדם להשהות עם אשתו ודעתו לגרשה אם לא הודיעה מתחילת הנשואין שהוא נושאה לזמן ידוע.
<h2>דף מא.</h2>
ואסור לאדם לקדש אלמנת חבירו או גרושת חבירו תוך ג' חדשים שנתאלמנה או שנתגרשה שהם צ' יום חוץ מיום שמת בו או יום שנתגרשה בו. וכן לא תחלוץ היבמה ולא תתיבם עד שיהיו לה ג' חדשים.
<h2>דף מג.</h2>
ומנהג שלא לכנוס מפסח עד ל"ג בעומר וגם לא מסתפרין מפני אבלו' שנים עשר אלף תלמידים שהיו לו לר' עקיבא וכולן מתו באסכרה באותו זמן על שלא נהגו כבוד זה לזה. וגם אין נושאין אשה מצום הרביעי שהוא שבעה עשר בתמוז עד צום תשעה באב מפני אבלות התלאות אשר מצאו אבותינו בימים ההם.
<h2>דף נב.</h2>
וריח גט פוסל בכהונה ואיזהו ריח גט כיון שאמר לה הרי את מגורשת (והרי) [ואין] את מותרת לכל אדם.
<h2>דף סא:</h2>
ואסור לכהן ליקח זונה שנ' אשה זונה וחללה לא יקחו. ואמרו ז"ל איזו היא זונה כשזנתה תחת בעלה ר' עקיב' אומר מופקרת. ר' מתתיה בן חרש אומר אפי' הלך בעלה להשקותה ובא עליה עשאה זונה. רבי יהודה אומר זונה זו אילונית. וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות פירוש מכל אותן שאין קדושין תופסין בה ואפי' מגוי. והר"ף ז"ל כתב ומיהו בפ' הבא על יבמתו פי' הקו' דהוא הדין לכל הפסול לה ואפי' חיובי לאוין וצ"ע בסמ"ג ע"כ. וקאמר רב בשם ר' אליעזר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה. ומדאמר רב נחמן אין הלכה כר' אליעזר מכלל ההלכה ככל האחרים.
<h2>דף סב:</h2>
ומנהג שלא לכנוס מפסח עד ל"ג בעומר וגם לא מסתפרין מפני אבלו' שנים עשר אלף תלמידים שהיו לו לר' עקיבא וכולן מתו באסכרה באותו זמן על שלא נהגו כבוד זה לזה. וגם אין נושאין אשה מצום הרביעי שהוא שבעה עשר בתמוז עד צום תשעה באב מפני אבלות התלאות אשר מצאו אבותינו בימים ההם.
ולא ישב בלא אשה שדבר זה גורם לקדושה יתירה וטהרה גדולה. ומצות חכמים שישיא אדם בניו ובנותיו הקטנים סמוך לפרקן שאם יניחם יבואו לידי זנות או הרהור ויהיה מעוות לא יוכל לתקון. ואסור להשי' אשה לקטן. ואין האיש רשאי לישב בלא אשה ולא ישא עקרה וזקינה שאינה ראויה לילד. ורשות לאשה שלא תנש' לעולם או תנש' לסריס ולא ישא בחור זקינה או זקן בחורה שדבר זה גורם לזנות.
<h2>דף סד:</h2>
ולא ישא אדם אשה ממשפחת מצורעים ולא ממשפחת נכפין אם הוחזקו שלשה פעמים בכך. ולא ישא אשה שמתו לה שני אנשים ואם קדשה יכנוס.
<h2>דף סה:</h2>
ולא ישב בלא אשה שדבר זה גורם לקדושה יתירה וטהרה גדולה. ומצות חכמים שישיא אדם בניו ובנותיו הקטנים סמוך לפרקן שאם יניחם יבואו לידי זנות או הרהור ויהיה מעוות לא יוכל לתקון. ואסור להשי' אשה לקטן. ואין האיש רשאי לישב בלא אשה ולא ישא עקרה וזקינה שאינה ראויה לילד. ורשות לאשה שלא תנש' לעולם או תנש' לסריס ולא ישא בחור זקינה או זקן בחורה שדבר זה גורם לזנות.
<h2>דף עט:</h2>
סריס שקדש ואילונית שנתקדשה הרי אלו קדושין גמורין.
<h2>דף פג.</h2>
טומטום ואנדרוגינוס שנתקדשו או קדשו אשה הרי אלו קדושין מספק וצריכין גט מדרבנן מספ'.
<h2>דף צד.</h2>
וריח גט פוסל בכהונה ואיזהו ריח גט כיון שאמר לה הרי את מגורשת (והרי) [ואין] את מותרת לכל אדם.
<h2>דף קיב:</h2>
וחרש שקדש וחרשית שנתקדשה קדושיה קדושין מדברי סופרים. אך שוטה (ושוטת) [ושוטה] אין להם קדושין אפי' מדברי סופרים.
קטן שקדש אין בקדושיו כלום אך תגדלנו ואין כאן משום זנות.
